What I think is that there has to be questions on the Torah. Not questions in Torah but questions on the Torah.

Reb Nachman made this point about tzadikim and I think it applies all teh more so to the Torah itself which is after all the source of the holiness of tzadikim.

The idea is the the Torah is the wisdom of God and if we would understand the Torah perfectly and there would be no questions on it the His wisdom and our wisdom would be the same God forbid.
And what are the questions of Torah? It is this I see there are jerks learning Torah and so how can it be holy? The answer to this is even if there would not be jerks, they would have to be created in order to make questions on the Torah.

My idea here is that Torah is hard to come to. And after one has come to it it is hard to stick with. And even after one tries to stick with it it is all too easy to get seduced by the Torah of teh Dark Side which looks and sounds exactly the same as real Torah.


Tosphot Sanhedrin 63a

One can ask on תוספות סנהדרין סג א in understanding why is there a difference  between לא תעבדם and לא תעשה מלאכה.  He says לא תעשה מלאכה is not a לאו שבכללות because it means don't do any kind of work.  While לא תעבדם does not tell us what kinds of things are called service. But if you go to page סג  תוספות makes the exact opposite kind of assumption.
תוספות   gets the ברייתא to be placing three things into the first part of the verse  ושם אלהים אחרים לא תזכירו and the last part of the verse לא ישמע על פיך to mean only  אזהרה למסית ומדיח. That is fine. But then what are the three things? One is נשבע בשם עבודה זרה. And how can one get מלקות for that? Why is it not a לאו שבכללות? Because נשבע בשם עבודה זרה and הזכרת שם אלילים and one more thing are all the same thing--mentioning another god, so one can get lashes for that.
In what way is this different than לא תעבדם that one does not get lashes for because it לאו שבכללות

That is each Tosphot is fine by itself. But if you try to put them together you get a problem.

I used google for this Hebrew translation but just made a few minor corrections when it was necessary.

אפשר לשאול על תוספות סנהדרין סג א בהבנתו מדוע יש הבדל בין "לא תעבדם" ו"לא תעשה מלאכה". לדבריו, "לא יעשה מלאכה" אינה לאו שבכללות, כי הוא אומר לא לעשות כל סוג של עבודה. בעוד "לא תעבדם" אינו אומר לנו איזה מיני דברים נקראים שירות. אבל אם אתה הולך לדף סג עמוד ב' תוספות הופך את סוג ההנחה להפכו הגמור
תוספות מסביר את הברייתא   באופן ששלושה דברים נכנסים לחלק הראשון של הפסוק "ושם אלהים אחרים לא תזכירו" ואת החלק האחרון של הפסוק "לא ישמע על פיך" הוא אומר שהוא  אזהרה למסית ומדיח. זה בסדר. אבל אז מה הם שלושה הדברים? אחד נשבע בשם עבודה זרה. ואיך אפשר לקבל מלקות לזה? למה זה לא לאו שבכללות? מכיוון שנשבע בשם עבודה זרה והזכרת שם אלילים ועוד דבר אחד כולם אותו הדבר = להזכיר אל אחר, כך שאפשר  לקבל מלקות
?באיזה אופן זה שונה מ"לא תעבדם" שאחד לא מקבל מלקות על כי זה לאו שבכללות

So what is the difference between לא תעבדם and the three things that are included in שם אלהים אחרים לא תזכירו? For the first there are no lashes, because it is a לאו שבכללות. For the second we say is all one thing. I fail to see any difference here.

The last Tosphot on 63a makes sense--sort of. And the first Tosphot on 63b makes sense--sort of. But try to put them together! It doesn't seem to work. What needs to be done I think is to go the Pesachim and get a better idea of what לאו שבכללות is.


 It be interesting to collect those stories-you hear  about miracles happening to people after they come to pray to God at the shrine of Reb Nachman  in Uman.

That does not seem to me to be much of an incentive however because miracle stories are common and often made up. But in the case of Reb Nachman I tend to think there is something to it.

And I should mention that even if people do get miracles that is not a good motivation to come to Reb Nachman.

In any case I might ask Reb Peretz who used to be the person in charge of taking care of the building there to tell me a few--for the sake of people that are interested in such things.

In any case people have been saying stories like that for ages. Just random encounters with people in Jerusalem with no connection with Reb Nachman at all would just out of the blue come and tell me some miracle that happened to them when they came to Uman.

This came up because yesterday another one of those stories came up--but this time it was my own fault. I opened up my mouth and asked someone to repeat a story they had been telling about a couple that did not have children--and they had come to uman a few times-but finally decided to come together and then when it came time to leave the wife said she is not going to leave until she gets some kind of answer, and then after three days another group came a grandfather a father and  a baby that had the same kind of story. there had been no children for six years and they came to Uman and returned to Israel and found a private doctor in Haifa and they had the child that they were holding.

The first couple had been going to the public hospital in Haifa with no success so they exchanged address and got the name of that doctor and now have three children.
I don't know what to say about this except that I know there are a lot of much more astounding events surrounded Uman than this seemingly simple story. Maybe I should ask about them.

But I should mention the miracles never happen when people ask Reb Nachman for something. It is only when they pray to God directly that they get answered.



A piece of music written for the glory of God in circa 2012.

I use a kind of idea that was developed during the Renaissance of 1, 1/2,1.5, 1 in a 4/4 time.
I was reluctant to use this idea until I saw that it was begun in the Renaissance.


a link my learning partner recommended to me

About serotonin. Tryptophan. Amino acids. and Tyrosine.

And why anti depressant drugs make people violent and mentally ill.

My learning partner also told me a lot of interesting stuff about diet.
Mainly he based his ideas on the Rambam [Maimonides.].

But I might mention some of his ideas here.

5 HTP and Tryptophan are things that you might consider buying in order to raise serotonin levels.
Gaba also


To have with your coffee and tea in the morning.
along with Bacopa



If you  are a supervisor in a student dorm getting to sleep can be  an issue. This seems to help.


If you  are a supervisor in a student dorm getting to sleep can be an issue.
This seems to help

5 htp

lipoic acid


Bava Metizia 100a and 100b

)בבא מציעא ק. וק: תוספות ד''ה דמי עבד. המוכר מכר עבד. אבל יש לו שני עבדים, גדול וקטן. הגדול בעשרים וחמש, והקטן בעשרים. המוכר והקונה מסכימים לבטל את העסקה. יש ספק איזה עבד נמכר. המוכר אומר עבד קטן מכרתי. הלוקח אומר עבד גדול לקחתי. על המוכר להחזיר עשרים וחמש או עשרים? המשנה אומרת המוכר לוקח שבועה ונשבע כי הוא מכר את אחד הקטן ונותן בחזרה רק עשרים. המשנה שאנחנו יודעים הוא סומכוס מסיבות אחרות שמחזיק בשיטה כסף המוטל בספק מחלקים. החכמים אומרים המוציא מחבירו עליו הראיה. זאת אומרת להשאיר את הכסף ברשותו של מי שיש לו הכסף עד שלא הוכחה אחרת

  תוספות כשהוא מתחיל "אי תימא" הוא מדבר על חלק אחר של  המשנה מן החלק של תחילת התוספות. המשנה אומרת ראשונה, כאשר המוכר והקונה בטוחים אז המוכר לוקח שבועה כי הוא מכר את העבד הקטן. תוספות אומר שזה מקרה שבו אין מסמך נכתב על המכירה. אבל אז תוספות שואלים שאלתם שהטרידה אותי לסירוגין במשך כשבע שנים. "אבל איך הם יכולים לחלק? זה לא דררא דממונא?" עכשיו אני מבין. תוספות שואל על סוף משנה. הדיון הוא שהמוכר והקונה הם גם בספק. ויש החוק הוא שהם מחלקים. (ממון המוטל בספק חולקים.) ותוספות שואל על זה איך הם יכולים לחלק כאשר הוא לא מקרה של דררא דממונא. והם עונים שזה מקרה של דררא דממונא כי המכירה התרחשה לפני עדים ששמעו אותם מדברים ומחליטים על מחיר של עבד הגדול בעשרים וחמישה שקלים והקטן בעשרים והעדים לא ראו כמה כסף חליף ידיים. מה שתוספות מחכווין הוא שזה מצב שיש ספק לבית המשפט גם ללא הטיעונים וזה עושה את זה דררא דממונא. עכשיו תוספות היא ברורה. עם זאת, אנחנו צריכים לשאול איך זה משתלב עם החלק הקודם של המשנה שבו יש שבועה. אם סומכוס מסכים שיש שבועה כאשר הצדדים בטוחים, אז אין שום בעיה. אבל יש דעה שסומסוס סובר ממון המוטל בספק חולקים גם כאשר צדדים בטוחים. ואת תשובת התלמוד על זה היא שהוא מקרה שבו השבועה היא מהתורה. יש לי הסבר פה שהשבועה כאן הוא מהתורה, כי זה הוא מקרה של הודאה בחלק (מודה המקצת). המוכר מודה שהוא חייב עשרים שקלים. הוא פשוט לא מודה בחמשת השקלים הנותרים. אבל אם זה המקרה, אז מדוע אין שבועה בסוף משנה? תשובה: כי כאשר המוכר אומר שהוא לא יודע שזה לא נחשב להודאה בחלק. כשהוא אומר "איני יודע" זה לא מודה במקצת. להבין את התוספות הייתי צריך ללכת למסכת בבא בתרא לגלות שיש דעה שתוספות הוא בהתאם לכאן. זה שסומכוס רק אומר החוק שלו כאשר יש דררא דממונא. בגלל התוספות מודפסת עם התייחסות בבא מציעא דף ב' שבו אומר משהו שונה לחלוטין עשה את  תוספות הזה מאוד מבלבל.
 תוספות בראשונה עוסק בעובדה שכאשר שניהם נמצאים בספק שהם מחלקים. הוא שואל, "איך הם יכולים לעשות את זה כשזה לא דררא דממונא?" זה מה שבלבל אותי כי זה ישירות נגד הגמרא בבא מציעא דף ב'. אבל בשלב מסוים הבינתי שתוספות הוא בהתאם לגמרא בבא בתרא. אבל אז הבעיה היא  שתוספות הוא מתמודד עם החלק המשנה שאומר כאשר שניהם בטוחים אז המוכר לוקח שבועה. אבל כשהוא שואל שאלתו. "אי תימא (אם תומר) איך הם יכולים לחלק" . במשך שנים הייתי מבולבל על ידי השאלה מה יכול להיות תוספות שואלים כאן. עד שהבנתי שתוספות שינו מסלולים ושואלים על סוף המשנה שבו כתוב "כאשר שניהם נמצאים בספק שהם מחלקים." זאת היתה תובנה מרכזית. אז תוספות אומר שזה דררא דממומא כי היו שני עדים ששמעו את הסכם אך לא ראו כמה כסף חליף ידיים. לכן יש ספק לבית דין אפילו בלי טיעוניהם. אז סומכוס אומר שהם מחלקים ללא שבועה . אבל אז אני שואל במאמר מעל מה על החלק משנה שאומר כאשר המוכר הוא בטוח שהוא לוקח שבועה. משתנה היחיד שהשתנה הוא מה הוא הטיעון. אז אם סוף המשנה דררא דממומא, כך חייב להיות החלק הזה. אבל יש שם שבועה וסומכוס מחזיק בשיטה כשיש דררא דממומא אין שבועה והם מחלקים. אני עונה שיש שבועה כי הוא מודה בחלק. מודה במקצת.

I am working on another essay about this.
But here I want to say simply as possible the subject matter.
First you have to start with a few axioms.
Axiom 1) The mishna is like sumchos.
Axiom 2) Tosphot holds that Sumchos said his law on when there is Drara demomona.
Axiom 3) derara demomona is not relevant to the oath but to the dividing.

Now you have to know that Sumchos holds where there is money in doubt we divide.
This goes against the sages that money in doubt stays in the possession of the person that has the money until proof can be brought.

The Mishna say a deal happened. The owner of two slaves sold one. He says he sold the smaller and the buyer says he sold the larger. If the owner is sure and the buyer is in doubt the owner takes and oath that he sold the smaller. If both are in doubt we divide the money.
The Talmud brings an argument about sumchos. One person says he said his law only in a case where each is doubtful,not when they are certain. The other says even when they are certain. Our mishna is good to the first opinion but what about the second. answers the Talmud the second opinion holds our mishna is talking about when there is an oath from the Torah and there Sumchos agrees with the sages.
The Talmud asks but it is slaves and one does not take an oath concerning slaves. Answers Rav it is talking about the money paid for a slave.
Tosphot asks but it is not drara demomona so how can sumchos say they divide?
answer the deal happened in front of witnesses.

Tosphot is asking on the end of the mishna. But from this we have a question on the middle. If it is DM then how can there be  a oath which we just said does not change anything concerning an oath.
Answer it is מודה במקצת


Bava Metzia page 100
I have no energy. But I would like to lay out the Mishna and then a little Gemara. and then the Tosphot. I would like to do this in order. And then I would like to show what is hard to understand in Tosphot. and I would like to show why I was confused about it for a very long time . And then I would like to show how after walking into the synagogue of Reb Nachman from Breslov it all became clear to me. But this probably takes a fresh and new start. Right now I am way too tired to do this. I had to give a violin lesson  and had other stuff to do. So I can't write all this down right now.
I should mention this is not the only time that things like this happen to me. Even just a synagogue on the name of Reb Nachman--(not even the place where he is buried in Uman) tends to have this quality for me. I walk in  with some problem in the back of my mind and suddenly it all becomes clear. I have no idea why this happens.
Here is a tiny little paragraph from my booklet on Bava Metzia and some second thoughts I had about it in english

) (בבא מציעא ק. תוספות ד''ה דמי עבד)  תוספות מבינים כמו רבינו שמואל (הרשב''ם) שהיינו צריכים להשאיר כל השקלים המוטלים בספק ביד המוכר בלי שבועה. זאת כוונת המילים "סומכוס מודה"-היינו שמודה שהמוציא מחבירו עליו הראיה. מפריע לתוספות שהמוכר חייב לקחת שבועה במקום להשאיר לו  את הכסף בלי שבועה. ואז תוספות מתרצים שיש כאן אפשרות שהקונה מפסיד כסף (דררא דממונא) בשביל שאנחנו לא יודעים כמה כסף נתן. עכשיו בשביל שיש דררא דממונא לא סתם משאירים את הכסף אצל המוכר, אלא שמחייבים אותו להשבע. וזה כבר מסתבר עם הגמרא בדף ב: שבמצב של דררא דממונא צריכים דרגא   יותר גדולה של הוכחה.
This last piece seems to me to be wrong  because it is explaining that tosphot is OK with leaving the money where it is and it is only the oath that bothers him. This  must be wrong according to what I just wrote above. It is rather that Tosphot wanted them to divide the money if there had not been derara demomona. That would have meant the owner giving money of his own in case was actually right. E.g., if the big slave was 25 and the small one was 20 then without D.M.[derara demomona], the owner would give back to the buyer 22.5. That is he would be giving more back than he got if his plea is correct. But even so I might just modify this paragraph because it brings out the point what might have happened if this was not considered DM.

I am thinking it would be better to correct it than to erase it because it does bring out an important point about the question of Tosphot.

Also it looks like I am trying to understand Tosphot according to the understanding of DM on Bava Metzia page 2 which is different than the understanding of DM in Bava Batra. So I still am not sure whether it makes no sense or if I was just trying to look at Topsphot from a different perspective.

I could just take it out, but it bothers me to do so because of the point that in general we think of Sumchos as meaning money in doubt you divide only when you are actually possibly taking money from one person. But in the case here on Bava Metzia 100 if the seller is actually right then you are ending up making him give out money from his own pocket. This seems very much not like what Sumchos was thinking.

Also I see right at the beginning I mention the opinion of R. Shmuel ben Meir. That brings out an important point. How does the Rashbam think of DM?  It looks that I am suggesting that this entire Tosphot (or at least the question stage) is going like the Rashbam and the answer like the Ri..
[The Rashbam I mention here is on page 100 side a]


 Drara Demomona (can mean a possibility of losing money in Bava Metzia page 2. But in other contexts it seems to mean a doubt to the court without relevance to the people making pleas.) is money in doubt.

Post Appendix:
The seller has sold a slave. But he has two slaves. The seller and buyer agree to cancel the deal. but does the seller give back 20 or 25? Which slave was sold? The big one or the small one? The Mishna says the seller takes an oath that he sold the small one and gives back just 20. {The Mishna we know is Sumchos for other reasons who holds we divide money in doubt. The Sages say we leave money in the possession of he who has it until there is proof otherwise.} So it looks like we are leaving the money that is in doubt with the seller like the sages said--not like Sumchos.
But this is not my problem in this above note. I am puzzling over six words in Tosphot: "But it is not derara deMomona." What does Tosphot want here? In another paragraph I explained this to mean Tosphot want to leave the money with the seller without an oath. And that would seem to be like the Rashbam that possession and certainty determine that the seller gets the whole 5 with no oath. So Tosphot seems to be saying that since this is not DM there should be no oath. But that would be going against the idea that DM has nothing to do with the oath but rather where the money goes to.
[Maharsha page 2 of Bava Metzia.]

OK forget the slaves. Russia has spent 25 to buy a large battleship. France has built one for them. The deal falls thorough because Russia wants to invade the Ukraine. France says they owe only 20. Russia says they want the whole 25 in compensation for the fact that France reneged on the deal.  Russia takes an oath they they will not invade the Ukraine and gets back the whole 25. But what happens if France thinks that Russia could say they will not invade the Ukraine but try to do so anyway? Should we go by Sumchos? Or the Sages?
Though the cases are not really similar it seems that France does at least have to give back all the money.  But "compensation" is not a Torah principle. There is no reason France should have to pay anything more that the money received. This is simple.